גיל העולם כדוגמא

כבר הזכרנו מספר פעמים בשיעורים האחרונים שאחת הסוגיות הנדונה כסתירה בין המדע המודרני לבין ההתייחסות התורנית היא סוגיית גיל העולם. על פי המדע המודרני, ובצורת בדיקה מוכחת מדעית , גיל העולם הוא לפחות כמה מליארדים של שנים, ולעומת זאת, לפי התורה גיל העולם הוא 5764 שנה בלבד. סתירה זו מעיקה כמו שהיא, בגלל עצם הסתירה בין הבדיקה המדעית המוכחת לבין הגישה התורנית, אולם יש לה גם כמה וכמה נספחים חשובים שננסה לעמוד גם עליהם.

השאלה העול מאליה- האם אין התורה "טועה" כאשר היא טוענת שגיל העולם הוא רק כ 6000 שנה? זו שאלה אחת. השאלות הנוספות העולות מתיארוך זה נוגעות למגוון רחב של נושאים- אם אכן גיל העולם אינו כפי שהתורה טוענת, האם אין "הטעיות" או טעויות נוספות בנוגע לתאריכים המופיעים בתנ"ך? האם אין בעיות בנוגע למשך הזמן שבו שלט עם ישראל בארץ? מתי נכתבו הטקסטים של התנ"ך? האם אכן היתה יציאת מצרים בזמן שבו אנו (כלומר: התורה) טוענים שהיא התרחשה? ויתירה מזו, אם ישנה טעות כל כך יסודית בעצם התיארוך של כתבי הקודש- כיצד ניתן לסמוך על תיארוכים של חז"ל, על גדלים שהם מציינים ועוד...

נושא הוא נושא מורכב מאוד ורחב היקף, ויש פנים רבות שבהם ישנה מחלוקת, עד כדי מלחמה של ממש בין החוקרים המדעיים לבין הטענות של התורה (הן זו שבכתב והן זו שבעל פה) וברצוני לעמוד על מספר נושאים הקשורים אליו. בכל מקרה, גם בנושא זה אין להתייחס לדברים רק כאל נקודה אחת בלבד, אלא חשוב לי להתייחס לדברים כאל דוגמא... לחשוף נקודה שבה על פניו נראה שישנה סתירה חמורה בין התורה למדע (ועוד נושא מורכב כמו נושא התיארוכים), להראות בה דרך חדשה ותאוריה חדשנית, ובכך לחשוף לפחות את העובדה שהסתכלות מזווית אחרת יכולה לשנות את התמונה כולה.

כבר הזכרנו בשיעור הקודם שהמדע המודרני דווקא שינה את ההתייחסות המדעית הקלאסית לאחת הסוגיות המרכזיות שהיתה נתונה במחלוקת בין המדע והתורה- סוגית היות העולם נברא. על פי התפיסה המדעית במשך שנות דור, העולם הוא "עולם קדמון", כלומר: העולם היה תמיד קיים, אף פעם הוא לא נברא "יש מאין" אלא תמיד היה שם. רק במהלך המאה הקודמת (המאה העשרים) השכיל המדע להבין ולהוכיח שהעולם הוא עולם נברא, ושפעם הכל התחיל בנקודה מאוד מסויימת. נקודה זו הורידה בהחלט את עוצמתה של המחלוקת שכן ההבדל בין עולם שתמיד היה (נצח מוחלט) לבין כמה מליארדים של שנים הוא הרבה יותר גדול מאשר ההבדל בין כמה מליארדים לכמה אלפים. כך שההבנה המדעית התקרבה מאוד לזו שהתורה מציגה... אולם תרומתה של ההבנה החדשה של המדע שינתה את היחס למחלוקת גם במובנים נוספים.

על פי הטענה שהעולם נברא (או "התחיל" על פי איך שהמדענים היו מגדירים זאת) צריך לא רק למצוא את הנקודה שבה הוא התחיל, אלא גם (ואולי בעיקר) את הסיבה להתחלה זו, מה בדיוק הניע את הטריגר, את הניצוץ, שהוביל את התהליכים שגרמו ליצירת העולם באותו "מפץ גדול"? המדענים, כמובן, טוענים שהתהליך היה אקראי. פתאום, ללא סיבה ידועה או גלויה, נוצרה "מסה קריטית" שהובילה לתהליך מהיר מאוד של התפרקות חומר, שהובילה לעוד התפרקות חומר, ועוד... עד שנוצר היקום כפי שאנו מכירים אותו היום (ושימו לב, אנחנו מדברים כאן על היקום, לא על העולם בלבד... כל ה"שטח" שבו נמצא החלל כולו, כל הגלקסיות והכוכבים, נוצר במפץ הגדול). תהליך זה היה מהיר מאוד, ובסופו התקבל יקום דומם, ללא חי או צומח. בסופו של דבר, אחרי מליארדים של שנים, התחילה תנועה מסויימת בכדור מסויים (רק בכדור הארץ, נכון לעכשיו) שהובילה ליצירת היצור הראשון.

תאוריה זו, אחרי כל הקשיים שבה, מציבה מספר קשיים מרכזיים, שרובם התגלו בעת האחרונה:

על פי תורת המפץ הגדול, ובעובדות שהוכחו מדעית, היקום מתפשט כל הזמן... כל שנה המרחק בין הגלקסיות השונות, והמרחק בין הכוכבים בתוך הגלקסיות, הולך וגדל. ה"תהליך" שהחל במפץ ממשיך כל הזמן והיקום ממשיך להתפשט בתהליך בלתי פוסק, מיום ליום (שהרי אין שום סיבה שהוא יעצור!). עובדה זו מציבה מספר קשיים בפני התאוריה, כמו השאלה "על חשבון מה" העולם מתפשט? בתוך מה היקום גדל כל הזמן? הרי היקום הוא הדבר שאנו מכירים, ואם כן- בתוך מה הוא גדל ומה יש מחוץ לו?

שאלה נוספת היא שאלת קיומם של "יקומים נוספים" , שהרי אם זה קרה, "במקרה", פעם אחת, מדוע שזה לא יקרה עוד כמה פעמים ב"מקומות אחרים" (ושוב, באיזה "מקומות" מדובר?)? וכן הלאה.

אולם השאלות שבהן אני רוצה לעסוק כרגע הן מהותיות לעצם התאוריה ומציבות קושיות על עצם התפיסה של המפץ הגדול-

הראשונה קרויה בפיסיקה המודרנית בשם "שאלת האחידות הקוסמית". והיא נסובה סביב העובדה שככל שאנו מרחיקים לראות בתוך הגלקסיות שסביבנו, והאדם רואה היום יותר ויותר רחוק, מתגלה העובדה ש"הכל נראה אותו דבר"!! הטלסקופים המשוכללים מאוד מקרבים אלינו מרחקים של מיליוני שנות אור, ועדיין אין שום שינוי במראה היקום ושום חידוש מהותי. איך זה יתכן? אם אכן הכל אקראי והתפתח כחלק מפיצוץ מקרי, איך יתכן שבמשך מליארדים ארוכים של שנים לא חל שום שינוי בתהליך ההתפתחות? האם לא חל שום שינוי, ולו גם קטן ומזערי, בתהליך? והרי לפי תורת ההתפתחות כל שינוי קטן צריך לגרום לשינוי עצום בתוצאה (כמו שכשיורים מרובה כל סטיה קטנה בזווית המוצא גורמת לסטיה ענקית בסוף). תורת ההתפתחות בנויה על זה שכל שלב הוביל להתפתחות השלב שתחתיו, ולכן שינוי קל בנקודה כל שהיא יגרום לשינוי בכל התהליכים הנובעים ממנו, ומשם לאלה בדור הבא ועוד... ואם כן, איך יתכן שלא היה שינוי, גנטי או אחר, בתהליך שגרם לסטיה וליצירת "משהו אחר לגמרי", משהו שנראה שונה ממה שאנו מכירים, ושאנו אפילו לא יכולים לדמיין... איך זה יתכן שבכל מרחק של מיליוני שנות אור שניתן, הכל נראה זהה- כוכבים המקובצים בגלקסיות, ובניהן שטח ריק ומוכר?

השאלה השניה מכונה "שאלת השוויון משקל" והיא נסובה סביב עובדה מדעית מדהימה: מכיוון שהיקום סביבנו גדל כל הזמן, הרי שהוא צריך גם כוח שיחזיק אותו ביחד כוח שימנע את בריחתם של הכוכבים והגלקסיות זה מזה, כוח הוא כוח המשיכה המוכר. והנה, באופן מדהים, יש שיוויון מוחלט בין הכוחות הללו!! היקום שואף כל הזמן להתפשט, לגדול ולהתרחב, ומצד שני מחזיק אותו כוח המשיכה שבין הגופים השונים ואינו נותן לו "להתפרק לגמרי"... השיוויון בין הכוחות המדהימים הללו הוא חידה בלתי פתורה . כמו שהתבטא פעם מדען פיסיקלי בולט- הדבר דומה לסיכוי שנציב עפרון על השפיץ והוא ישאר עומד כי כל הכוחות מכל הצדדים ימשכו אותו למטה במידה שווה.
והנה, יש שיווי משקל, היקום מתפשט מצד אחד ומוחזק מצד שני- ואף כוכב לא בורח מהכוח הזה ונסחף לחלל!!! יתירה מזו, אם לא היה כוח ההתפשטות שווה בדיוק לכוח המשיכה, היה קורה בדיוק להיפך, כלומר: העולם כולו היה נשאב, מתאחד לנקודה אחת קטנטנה והופך להיות בחזרה במצבו שלפני המפץ הגדול!!! בגודל של ראש סיכה... איך זה יתכן ששני הכוחות הללו פועלים זה על זה בדיוק במידה הדרושה, זה לא מושך יותר מזה וזה לא מתפשט יותר מהראשון? מה עוד שמדובר בכוחות אדירים, בעוצמות לא נתפסות שמחזיקות ביחד גלקסיות שלמות.

שתי השאלות הללו עומדות בפני תיאורית המפץ הגדול, ודורשות הסבר נוקב. על פי התפיסה המדעית המקובלת, שלפיה ההתפתחות היא מקרית לחלוטין, קשה מאוד לענות על השאלות הללו ולהבין אותן, והמדע המודרני בהחלט מתקשה להסבירן. אלו שתי דוגמאות לטענה שהעליתי בשיעור הקודם לגבי התקרבותו של המדע המודרני לתפיסות אמוניות, דווקא המדע המודרני והתפתחות המחקר המדעי וההוכחות גורמות למסקנות שצריך להביא בחשבון "כוחות נוספים" בתכנון ובבניה של העולם.

אבל אין מטרתי, אם זה מה שהבנתם, להציג תאוריה שלפיה המדע המודרני "קשה להבנה" ולכן צריך להגיע למסקנה שצריך להאמין. מטרתי מורכבת עוד יותר- ברצוני להשתמש בהנחות המדעיות שהעלנו כדי להציג תאוריה אחרת לחלוטין, תאוריה שתענה על שאלת הסתירה בין המדע לתורה בנושא גיל העולם, ולא רק זה, אלא גם תקדם את ההבנה על הקשר בין תפיסתה של התורה לתפיסת העולם המודרנית של המדע העכשווי.

מכיוון שהנושא מורכב מאוד, וגם ככה עסקנו בשיעור זה שהרבה נושאים מורכבים, ברצוני לדחות את הצגת התיאוריה לשיעור הבא. אומנם הדבר נוגד את השיטה שניסיתי לשמור ולפיה אני מנסה לא להשאיר נושא פתוח כל כך משבוע לשבוע (שבוע זה די הרבה זמן ויש סיכוי לשכוח את הדברים שנאמרו) בכל זאת אבקש מכם הפעם לזכור את הדברים ולהתכונן להצגת התיאוריה בשבוע הבא.

ברכות בנתיים.